PCT בינלאומי המשמעות היא, שמתחרה שיגיש את אותה ההמצאה, אחרי הגשת הבקשה הראשונה של אותו מבקש פלוני, אך לפני הגשת הבקשה ספציפית במדינת יעד מסוימת, למרות שהמבקש הפלוני מגיש את בקשתו אחרי המתחרה, עדיין יזכה להגנה על פני המתחרה, במידה ויבקש שיוכר לו תאריך הבכורה בתוך תקופת האמנה שהיא בדרך כלל ברוב המדינות 30 חודשים (שנתיים וחצי).
למשל, ישראל ישראלי, מגיש בקשה בישראל, בטרם יעברו 12 חודשים יגיש את בקשת ה PCT, ומתחרה שלו יגיש בקשת רישום פטנט בארה"ב למשל במהלך השנה שלאחר מכן, עדיין אם ישראל ישראלי יגיש את בקשתו בארה"ב לפני שיעברו 30 חודשים מיום הבקשה הישראלית, הוא יזכה בפטנט רשום בארה"ב במידה ויעמוד בתנאי חוק הפטנטים לעומת המבקש שהגיש לפני בארה"ב בפועל.
PCT או פטנט ברשויות הפטנטים השונות
הבקשות לפטנטים מוגשות לרשויות הפטנטים השונות, למשל לרשות הפטנטים בישראל תוגש בקשה ישראלית, למשרד הפטנטים האמריקאי תוגש בקשת פטנט אמריקאית, למשרד הפטנטים האוסטרלי תוגש בקשת פטנט אוסטרלית וכך הלאה, אך בקשה לפי אמנת הPCT לא יכולה להיות מוגשת לכל מדינה, אלא רק לרשויות פטנטים שהוסמכו לכך.
רשויות פטנטים בעולם מסוימות הוסמכו להיות רשות בחינה בינלאומית לפי אמנת PCT, ישראליים בדרך כלל היום יגישו בקשה בינלאומית דרך רשות החינה הישראלית שהוסמכה לבחון בקשות לפי אמנת PCT.
היתרון שהבוחן המהותי הוא ישראלי שיושב בירושלים וניתן לדבר ולתקשר עימו יחסית בקלות, אך לעיתים כדאי להגיש בקשה לפי שהבוחן יהיה למשל מרשות הבחינה האירופאית או האמריקאית למשל ממציא שמתכוון להגיש פטנט באירופה, יש יתרון שהבוחן הבינלאומי יהיו גם הוא אירופאי. אך כמובן אין חובה כזו.
החיסרון בבחינה באירופה ובארה"ב בנוסף לקשיי התקשורת לעומת ישראל, היא עלות האגרה הגבוה יותר לעיתים, שתלויה במאפייני המבקש.
חשוב לזכור, שבקשה לפי אמנת PCT אינה מהווה פטנט רשום ולכן לא ניתן לתבוע מפר לכאורה של ההמצאה שנמצאת בשלב PCT אלא אם כן יתקבל פטנט רשום באתה מדינת יעד שמתקיימת ההפרה.
ישנם שיקולים משפטיים מורכבים בדבר החסרונות והיתרונות המשפטיים ולצידם המסחריים בגשת בקשה בינלאומית לפי אמנת PCT אותם אנו שוקלים באופן פרטני עם כל ממציא וממציא לפני קבלת ההחלטה אם להגיש או לא להגיש בקשה לפי אמנת PCT.
המידע לעיל הנו חלקי ואינו מלא, יש לבחון כל מקרה ומקרה באופן ספציפי, לפרטים נוספים חייגו: 03-9711013.
