רישום פטנט בישראל מקנה למבקש פטנט זכות מונופול למשך עשרים שנה מיום הגשת בקשת רישום הפטנט במידה ויתקבל פטנט רשום, קרי יום הגשת בקשת רישום הפטנט הוא היום בו מתחילים לספור את מניין הימים לתוקפו של פטנט רשום ולא יום קבלת הפטנט.
אנו מספקים שירותים משפטיים ברישום פטנט בישראל ומחוץ לישראל, אך יש מקרים שאזרחים ישראלים מחויבים על פי חוק הפטנטים להגיש תחילה בקשת רישום פטנט בישראל, למשל בתחום בטחון המדינה.

גם ללא ההגבלות שבחוק, במקרים רבים עדיף להתחיל את הליך רישום הפטנט בישראל, מטעמי נוחות, חסכון בהוצאות, שימוש באמנות עליהם חתומה ישראל מול מדינות אחרות המאפשרות לזרז את תהליך הבחינה מחוץ לישראל, למשל בארה"ב לאחר קבלת פטנט בישראל, קרי אפשר לבחון בקשה אמריקאית בתהליך מזורז לאחר קבלת פטנט ישראלי, חסכון בעלויות בקשות בינלאומיות מסוג PCT במקרים מסוימים של כחצי מעלות האגרה,  וכמובן מיקום השוק, מאפייני המבקשים וסיבות נוספות רבות.

אך יש גם סיבות רבות, אותם יש לשקול עם הצוות המשפטי שלנו, מדוע להגיש תחילה בקשת רישום פטנט דווקא מחוץ לישראל, למשל ישנם תחומים שקל יותר לקבל פטנט מחוץ לישראל, מטרות עסקיות כגון שוק או משקיעים, האסטרטגיה של הליך הבחינה הישראלי שמשפיע על יכולות של שימוש באמנות בינלאומיות, ושיקולים משפטיים ועסקיים שונים אחרים.
 

רישום פטנט בישראל מקנה למבקש זכויות רבות, מעצם הגשת הבקשה, פרסומה, וכמובן זכות מונופול לאחר קבלת הפטנט. חשוב שמבקש בקשה יתייעץ עם עורך דין או עורך פטנטים כדי שלא יפסיד זכויות המוקנות לו בתהליך הבקשה לרישום פטנט.

רישום פטנט ופומביות : מיום הגשת הבקשה לפטנט, הממציא יכול להתחיל ולמסחר את המצאתו, כלומר מבקש שיפרסם את בקשתו בטרם הגיש פטנט, יפסיד את האפשרות בדבר קבלת פטנט, אך מיום הגשת הבקשה לרישום פטנט בישראל, המבקש יכול להתחיל למסחר ולמכור את המצאתו.

המקור החוקי לעניין זה, הנו סעיף 4 לחוק הפטנטים המציין: "אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה-..."
אך חשוב לזכור, שבשלב זה, למבקש, עדיין אין פטנט רשום, ולכן במידה ופלוני יעתיק או ינצל את ההמצאה המבקש עדיין לא יכול לתבוע בגין הפרת הפטנט, חשוב להתייעץ בעניין זה עם עו"ד או עו"פ בכל מקרה ומקרה, כדי לקבל הנחיות על דרך ההתנהלות הנכונה.

רישום פטנט ואמנת פאריס: זכות נוספת המקנה הבקשה לרישום פטנט בישראל, היא האפשרות לשימוש באמנת פאריס, לפי אמנת פאריס, שישראל חתומה עליה, מיום הגשת הבקשה לרישום פטנט בישראל, רשאי המבקש, להגיש בקשות במדינות נוספות, מחוץ לישראל, תוך בקשה לקבלת תאריך הבכורה (דין קדימה) מהבקשה הישראלית, לבקשה המקבילה מחוץ לישראל.

כלומר ישראל ישראלי מגיש בקשה בישראל, לפי אמנת פאריס, הוא יכול להגיש בקשות מחוץ לישראל בטרם תעבור תקופה של 12 חודשים (בטרם שנה) ולקבל את התאריך הישראלי, בבקשה שהוגשה מחוץ לישראל.

המשמעות היא, שישראל ישראלי שהגיש פטנט בישראל, יגיש פטנט באחת או יותר מ- 175 המדינות שחתומות באמנת פאריס, הוא יזכה בזכות הבכורה על פני מבקש אחר, שהגיש בקשה בישראל או מחוץ לישראל ובתנאי שמדובר באותה ההמצאה ולא חלפו 12 חודשים מיום ההגשה הישראלית.
כלומר למרות שמשהו אחר (אולי מתחרה) הגיש בפועל פטנט מחוץ לישראל לפני המבקש הישראלי (מר ישראל ישראלי) אך אחרי שהוגשה הבקשה הישראלית על ידי ישראל ישראלי, עדיין המבקש שהגיש בישראל, אם יגיש בטרם חלפו 12 חודשים בקשה באחת ממדינות האמנה (או יותר), זכותו לקבל אם יבקש דין קדימה, תהא קודמת על פני המבקש המאוחר יותר באותה המדינה הספציפית.
 

לאחר 18 חודשים מיום הגשת הבקשה הראשונה לרישום פטנט, רשות הפטנטים תפרסם את פרטי הבקשה, את התיאור והשרטוטים וכל החומר שהגיש המבקש בהתאם לסעיף 16א' לחוק הפטנטים (כפי שנהוג במדינות רבות אחרות בעולם.

למבקש, מיום פרסום בקשת הפטנט, קרי לאחר 18 חודשים מיום בקשת הפטנט, יש סוג של הגנה, אותה יוכל לנצל בתנאי שיקבל פטנט בשלב מאוחר יותר, על ידי הגשת תביעה להפרת פטנט.

סעיף 179 לחוק הפטנטים מציין:
"אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט; אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט –

 
כלומר, עצם פרסום הבקשה במקרים מסוימים, יכול להוליד עילת תביעה שניתנת למימוש לאחר קבלת הפטנט.
 

פטנט רשום בישראל מעניק זכות בתחומי מדינת ישראל למשך עשרים שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט, בתחומים מסוימים ניתן להגיש בקשה לארכת התקופה.
במידה ויחליט בית המשפט שהתקיימה הפרת פטנט, זכאי בעל הפטנט לסעד בדרך של צו מניעה ופיצויים, סעיף 183 לחוק הפטנטים מציין:

" (א)     בתביעה על הפרה זכאי התובע לסעד בדרך צו מניעה ולפיצויים.
            (ב)        בית המשפט, בבואו לפסוק פיצויים, יתחשב במעשה ההפרה של הנתבע ובמצבו של התובע עקב מעשה זה, והוא רשאי להביא בחשבון, בין היתר –
(1)   הנזק הישיר שנגרם לתובע;
(2)   היקף ההפרה;
(3)   הרווחים שהפיק המפר ממעשה ההפרה;
(4)   דמי תמלוגים סבירים שהמפר היה חייב בתשלומם אילו ניתן לו רשיון לנצל את הפטנט בהיקף שבו נעשתה ההפרה.
            (ג)        נעשתה הפרה לאחר שבעל הפטנט או בעל הרשיון היחודי הזהיר עליה את המפר, רשאי בית המשפט לחייב את המפר בתשלום פיצויי עונשין, בנוסף לפיצויים שקבע לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שלא יעלו על סכום אותם פיצויים.
            (ד)        נתבעו פיצויים, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון על היקף ההפרה; אולם בבואו לקבוע את שיעורם של הפיצויים, לא יהא בית המשפט כפות בדין וחשבון אלא רשאי לקבוע את שיעורם לפי כל נסיבות המקרה; הוראה זו אינה גורעת מתקנות סדרי הדין בדבר מתן חשבונות."
 
חשוב להתייעץ עם עורך דין, בעניין זה לכל מקרה ומקרה לגופו, אנו מלווים את הממציאים והחברות משלב הרעיון ולאורך חיי הפטנט, חשוב שבעל הזכות בפטנט ידע מה הן זכויותיו השונות, משלב הגשת הבקשה ולאורך חיי הפטנט, המידע לעיל הנו חלקי ואינו מלא, צרו עימנו קשר לפגישת הכרות ראשונית.


לקידום המצאתכם, ורישום זכויותיכם בבקשת פטנט, חייגו: 03-9711013.