רישום פטנט בישראל בקשה בינלאומית ובקשות בעולם
ישנם מספר אסטרטגיות בתהליך ההגנה על המצאה, סוג אסטרטגיה אפשרית היא הגשת בקשת פטנט בישראל תחילה, עצם הגשת הבקשה בישראל מקנה תאריך בכורה למבקש למשך עד שנה בכ-175 מדינות לפי אמנת פאריס.
כלומר מבקש שיגיש בקשת פטנט בישראל, יכול להגיש בקשת רישום פטנט או בקשת בינלאומית לפי אמנת PCT בטרם יחלפו 12 חודשים מיום הגשת הפטנט הישראלי, ולבקש שיוכר לו תאריך הבכורה בבקשות המאוחרות.
באמצעות גישה זו, ניתן כבר במהלך השנה הראשונה להתחיל את התהליך העסקי ללא חשש שמתחרה פוטנציאלי יתפוס את התאריך בכורה, מאחר שמי שיגיש ראשון המצאה שלא פורסמה בפומבי בין השאר, ועומדת בתנאי חוק הפטנטים, יגבר על המבקש המאוחר יותר (First to file).
אך יש סכנות בגישה זו, מאחר וההמצאה עדיין לא מוגנת, קרי אומנם המבקש הגיש את בקשתו, אך עדיין לא ניתן עליה פטנט ולכן מתחרים פוטנציאליים יכולה להעתיק ולנצל את ההמצאה.
האסטרטגיה של רישום פטנט תחילה בישראל, הגשת בקשה בינלאומית בשלב שני כדי לדחות את הגשות הפטנטים במדינות יעד לשלב מאוחר יותר, עד כשנתיים וחצי, כולל הדחייה לפי אמנת PCT, ורק בשלב האחרון להגיש פטנטים במדינות יעד ספציפיות יכולה להתאים במקרים מסוימים, אך לא תמיד, מאחר ולעיתים יש לבנות אסטרטגיה של קבלת תשובות מהירות, האם ניתן לקבל פטנט רשום, ולא לדחות מועדים לקבלת התשובות.
בקשות בינלאומיות לפי אמנת PCT
בקשה בינלאומית לפי אמנת PCT כאמור מאפשרת לדחות את המועד להגשות פטנטים באופן פרטני בכל מדינה ומדינה, כמו כן מגיש בקשה הבינלאומית, יקבל דו"ח בחינה עם חיפוש שתעשה על ידי בוחן בינלאומי, אך לבוחן הבינלאומי אין סמכות להעניק פטנט במדינה ספציפית.
הבחינה הבינלאומית אינה מחייבת את הבוחן במדינות הספציפיות, כלומר הבוחן הבינלאומי יכול לתת חוות דעת חיובית והבוחן במדינת יעד ספציפית יכול להציג עמדה שונה מהבוחן הבינלאומי.
לעיתים יש טעם להשיב לבוחן הבינלאומי אך אין חובה כזו, ופעולה זו תלויה באסטרטגיה של בניית תהליך רישום הפטנט ובכמות בקשות הפטנטים העתידיות שהממציא ירצה להגיש, יש לעיתים משמעות בכדאיות של מענה לבוחן הבינלאומי, לפי כמות מדינות היעד בהם הממציא או החברה תהא מעוניינת להגן על ההמצאה, וכן אופי הדו"ח ותוכנו.
רישום פטנטים במדינות יעד בעולם
רישום פטנט במדינות יעד בעולם הנה תלויה במשתנים עסקיים ומשפטיים, קרי יש מדינות שהחוק הפנימי בהם שונה בתחומים שונים ולכן מבחינה משפטית יש קושי בתחומים מסוימים במדינה אחת לעומת אחרת, למשל המצאות בתוכנה ושיטות לעשיית עסקים קל יותר לקבל עליהם הגנה בארה"ב לעומת מדינות אירופה.
כמובן, שתחילה יש לבדוק את היעד העסקי של המבקש, ופוטנציאל השוק, למשל יש המצאות שחשוב להגן עליהם מבחינה עסקית לממציא אחד לעומת ממציא אחר שאינו מתכוון להשקיע מאמצי שיווק במדינה פלונית ואינו רואה טעם עסקי באותה מדינה.
למשל ממציא המצאה בתחום הרכב, בדרך כלל יבקש להגן על ההמצאה במדינות כגון ארה"ב, גרמניה, יפן, וממציא אחר, שהמצאתו מתייחסת להמצאה בתחום היהדות, יבקש להגן במקומות בהם יש ריכוזי אוכלוסיה יהודית, בישראל, ארה"ב וצרפת.
למשרדנו יש רשת נציגים בעולם של עורכי דין ועורכי פטנטים במדינות יעד רבות, אנו מכינים את העריכה לפטנט ובאמצעות נציגנו מוגשות הבקשות במדינות יעד בהן בוחר הממציא או החברה.
העמיתים שלנו בעלי רישיונות מקומיים במדינות היעד השונות, מגישים את הבקשה לפי החוק הפנימי באותה המדינה, אנו מעבירים להם את העריכה באנגלית ומדינות שיש בהן צורך לבצע תרגום, עמיתנו מתרגמים את העריכה לשפת המקום, למשל לגרמנית, סינית יפנית וכיו'.
לפרטים נוספים ולהגשת פטנטים בישראל ובעולם חייגו: 03-9711013.
