התאמת אסטרטגיות קניין רוחני לממציא לחברה ולמיזם הנם כלי חשוב שלעיתים הממציא והחברה אינם נותנים להם את הדעת, במיזמים לעיתים בניית אסטרטגיה נכונה המתאימה למאפיינים השונים של המיזם והיזם הנה קריטית בהצלחת המיזם ובהגנה על הקניין הרוחני על מרכיביו השונים.

משרדנו בונה אסטרטגיית פעולה בהתאמה ליעדי תהליך היזמות ויכולות הממציא, היזם או החברה, במקרים רבים, יש השפעה בין ממציא אחד לממציא שני, בין המצאה אחת להמצאה שנייה, ובין מיזם אחד למיזם השני.

במשרדנו בניית האסטרטגיה מלווה הן על ידי עורכי דין בעלי ניסיון בתחום הקניין הרוחני והן על ידי עורכי דין שחלקם גם עורכי פטנטים ובליווי צוות טכני של יועצים.

בניית אסטרטגיה בקניין רוחני והשפעה על תקציב ויעדים
כאשר אנו בונים אסטרטגיה לתהליך נכון להגנה על קניין רוחני, אנו תחילה מבצעים ישיבת סיעור מוחות ראשונה, ומקבלים מידע מהממציא והיזם לגבי הפרויקט, יעדיו, תקציבו, אנו לומדים להכיר את האנשים שמאחורי ההמצאה והמיזם ומתאימים את האסטרטגיה יחד עם הממציא.

יש השפעה כמובן לא מבוטלת לתקציב הממציא, אך גם ממציא, בעל תקציב נמוך יחסית יכול להתחיל בתהליך הגנה על המצאתו, בעלויות סבירות ללא צורך כבר בשלב הראשוני בגיוס הון מגורמים חיצוניים, אליהם ניתן לפנות לגיוס הון בשלבים מאוחרים יותר במידת הצורך.

היעדים וכן התקציב ישפיעו על קביעת האסטרטגיה של תהליך ההגנה בקניין רוחני, ממציא שלא מתכנן נכון את יעדיו ותקציבו, עלול למצוא עצמו ללא יכולת להמשיך ולהגן על הקניין הרוחני שלו.

לכן חשוב להתייעץ בבניית האסטרטגיה המתאימה עם כל האספקטים המשפטיים המשפיעים על חוזק ההגנה המשפטית עם עורכי דין ועורכי פטנטים ולא עם כל מיני "ידענים" שאינם מורשים לעסוק בתחום משפטי סבוך זה, שעלולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים לממציא.

המאפיינים העיקריים בבניית אסטרטגיית קניין רוחני
מה המיזם? על מה מגנים?
תחילה יש להבין את המיזם בכללותו, מה מכיל המיזם, ואילו פעולות משפטיות צריך לבצע כדי להגן על כלל המיזם. לעיתים ממציאים מגנים רק על הפטנט, הם מקבלים החלטה אם להגן על ההמצאה על ידי פטנט בלבד.

לעיתים יש גורמים לא מקצועיים ללא כל הסמכה משפטית שמבצעים חיפוש לממציאים ואומרים להם ללא כל הסמכה חוקית אם ניתן לדעתם לקבל פטנט או לאו. לא כדאי להסתמך על גורמים אלו שאין להן כל רישיון או הסמכה לחוות דעה משפטית שבמקרים רבים גורמת להטעיית הממציא, כדי להצדיק לממציא את עלות החיפוש שהפטנט נמצא.

במקרים רבים למרות עמדות חברות חיפוש כאלו ואחרות שלא ניתן להגן על הקניין הרוחני, ניתן להגן באמצעי קניין רוחני שונים וגם בפטנט במדינות שונות. כאמור פסקה זו עוסקת על מה מגנים, ולכן לא נרחיב בעניין זה כאן.

יש לבחון האם מדובר בהמצאה ומה טיבה, האם יש לה חדשנות והתקדמות המצאתית או חדשנות בלבד ואז תתאים להליך קניין רוחני שונה לעומת המצאה שיש לה גם התקדמות המצאתית.

יש לבחון האם מדובר בהמצאה אחת או יותר, האם יש עיצובים מיוחדים, שמות, שמות מתחם, לוגו, סוד מסחרי, טקסטים, תמונות וכיו'.

מאפיין המבקש מהו?
לעיתים ייתכן שההגנה העיקרית באמצעות פטנט הופכת להיות כנגד הממציא. למשל לממציא יש שותף ובקשת הפטנט מוגשת על שם שניהם או שבעל ההמצאה הנה חברה והממציא הנו עובד החברה. למשל שהממציא חייל בסדיר או בקבע או שוטר או רופא שמקבל שכר מהמדינה. כל אלו יכולים להשפיע על הממציא במימוש זכותו באמצעות הגשת פטנט וגם לאחר קבלת הפטנט.

לכן, במקרים רבים יש להכין הסכמים מתאימים בין שותפים, בין קבלן לממציא, בין מעסיק לעובד כדי להסדיר את הבעלות בהמצאה עוד בטרם הגשת בקשת הפטנט.

למשל יש משמעות מבחינת אגרות על שם מי מבקשים את בקשת הפטנט, ממציא או חברה ומה סכום ההכנסה של מבקש בקשת הפטנט, או מספר בקשות לפטנטים קודמים שהגיש המבקש, אן מספר אנשים שעובדים אצל המבקש.

אפיון המבקש ומיפוי מצבו במקרים מסוימים יש להם השפעה על תהליך הרישום וההוצאות בתהליך הרישום לפטנט ולקניין רוחני, כמו כן מיפוי שגוי של מאפיין המבקש גם יכול להוביל לכך שלפטנט רשום שיתקבל לא יהיה תוקף מאחר וההצהרות והמידע שהוגש למשרד הפטנטים היה שגוי.

יתירה מכך, מאפיין המבקש כמובן הנו תלוי תקציבו, ממציא במקרים רבים אין לו את התקציב של חברה מסחרית.

תקציב המבקש ויעדים 
כמובן שיש השפעה לטווח הקצר ולטווח הארוך על תקציב המבקש, במידה ומדובר בממציא שיש לו תקציב נמוך לעומת חברה מסחרית גדולה שיש לה תקציבים גבוהים, נבנה את האסטרטגיה בצורה שונה.

ניתן במקרים רבים לדחות את ההוצאות באמצעות שימוש מושכל באמנות השונות בקניין רוחני, ועל ידי הגשת סוגים שונים של בקשות.

למשל כאשר התקציב הוא נמוך ניתן להגיש בקשה ארעית או פטנט במדינה אחת ובאמצעות אמנת פאריס ניתן לדחות את הגשות הפטנטים בעד שנה בכ-175 מדינות.

כך ניתן לדחות את העלויות, כמו כן ניתן לדחות פעם נוספת את העלויות באמצעות בקשה לפי אמנת PCT המאריכה כבשנה וחצי ולעיתים יותר את המועד להגיש בקשות פטנטים במדינות היעד השונות.

כלומר באמצעות שימוש באמנת פאריס ובאמנת PCT ניתן לדחות את המועד של הגשות פטנטים כבשנתיים וחצי מיום ההגשה הארעית או הפטנט הראשונה ועל ידי כך לדחות את העלויות של הגשת בקשת רישום פטנט במדינות יעד ספציפיות, אך אם זאת קיימת סכנה באסטרטגיה זו, שההמצאה עדיין לא תיחשב בעלת פטנט רשום ומתחרים פוטנציאליים יכולים להעתיק ולנצל אותה.

ניתן לבנות גם אסטרטגיה אחרת, שמקצרת את הזמנים לקבלת פטנט, ניתן היום באמצעות בקשות לבחינה על אתר או בקשות ירוקות לקבל פטנטים בזמנים קצרים של לעיתים תוך חודש עד ארבעה חודשים ויותר, במידה ויתקבל פטנט רשום, בזמן קצר המבקש מקבל מספר יתרונות
תחילה ידיעה שהפטנט התקבל לפחות במדינה ראשונה, נותנת סוג של בטחון לעתיד, למרות שבמדינות אחרות ייתכן ולא יתקבל פטנט, מאחר וכל בוחן מחליט לגבי המדינה שלו, עדיין קל יותר למבקשים להגיש בקשות במדינות נוספות לאחר שקיבלו תשובה חיובית לפחות מרשות בחינה אחת.

כמו כן לאחר קבלת פטנט למשל בישראל ניתן לעשות שימוש של אמנות PPH המאפשרות לזרז את תהליך הבחינה במדינות עימם ישראל חתומה על אמנת PPH.

תוקף ההגנה?
במקרים מסוימים בעל ההמצאה מעוניין להגן על המצאתו לזמן הארוך ביותר שניתן להגן ובצורה הרחבה ביותר, למשל בפטנט התוקף הוא למשך עשרים שנה מיום ההגשה ובתחומים מסוימים ניתן לבקש צו הארכה לחמש שנים נוספות.

אך לעיתים מספיק לבעל ההמצאה להגן על ההמצאה בצורה יותר מצומצמת ולתקופה קצרה יותר רק על החדשנות למשל, במקרה זה, אפשר להגן על ההמצאה במדינות מסוימות במדגם תועלת לתקופה של 6 עד 12 שנים.

לפרטים נוספים ובניית אסטרטגיה לקניין רוחני חייגו 03-9711013.