חוק זכויות יוצרים הישראלי מגן על יצירות מקוריות מארבעה סוגים, ספרותיות, אמנותיות, דרמטיות ומוסיקליות, שקובעו בצורה כלשהי, וכן על הקלטות קול. ההגנה אינה תלויה ברישום. ככלל, היא נמשכת כל חיי המחבר ועוד 70 שנה אחרי מותו. שמו הרשמי של החוק הוא חוק זכות יוצרים, התשס"ח 2007, ובמאמר אנו משתמשים בכינוי המוכר יותר.
מה מוגן לפי חוק זכויות יוצרים
סעיף 4 לחוק קובע שזכות יוצרים קיימת ביצירות מקוריות מהסוגים שלמעלה, כשהן מקובעות בצורה כלשהי, ובהקלטות קול. יש כאן שלושה תנאים שכדאי להפריד ביניהם: סוג היצירה, מקוריות וקיבוע.
הגדרת "יצירה ספרותית" בחוק רחבה יותר ממה שהשם מרמז. היא כוללת יצירות בכתב, הרצאות, טבלאות ולקטים, וגם תוכנות מחשב. כך שמסמך הדרכה, קטלוג מוצרים מסודר או קוד מקור יכולים כולם להיות יצירות ספרותיות.
עם זאת, ההגנה מתייחסת ליצירה המסוימת כפי שבוטאה וקובעה, ולא לנושא הכללי שבו היא עוסקת. שני ספרים על אותו נושא, או שתי תוכנות שעושות אותו דבר, יכולים להיות יצירות עצמאיות שלכל אחת מהן הגנה משלה.
רעיון, ביטוי וקיבוע
החוק מדבר על יצירות שקובעו "בצורה כלשהי". כלומר, צריך שתהיה יצירה בפועל: טקסט כתוב, קובץ, שרטוט, הקלטה. רעיון שנשאר בראש, או שתואר בעל פה בפגישה, אינו יצירה מקובעת.
בפועל, ההגנה חלה על האופן שבו בחרתם לבטא את הדברים: הניסוח, המבנה, הקו, המנגינה, הקוד. מה שאפשר להצביע עליו ולהשוות אליו הוא הביטוי הזה. היכן בדיוק עובר הגבול בין רעיון לבין ביטוי היא שאלה פרשנית, ובתי המשפט בוחנים אותה בכל מקרה לגופו.
לכן, אם הערך העסקי שלכם טמון ברעיון או בפתרון הטכני עצמו, כדאי לבדוק כלים אחרים. הטבלה משווה בקצרה בין שלושה מהם בדין הישראלי.
| נושא | זכות יוצרים | פטנט | סוד מסחרי |
|---|---|---|---|
| מה מוגן | יצירה מקורית מקובעת והקלטות קול | המצאה, מוצר או תהליך, שהיא חדשה, מועילה, ישימה בתעשייה וכוללת התקדמות המצאתית | מידע עסקי שאינו נחלת הכלל ומקנה יתרון על פני מתחרים |
| האם צריך לרשום | לא, החוק אינו קובע רישום כתנאי | כן. צריך להגיש בקשת פטנט, וההגנה קיימת רק אחרי מתן הפטנט | לא, אבל הבעלים צריך לנקוט אמצעים סבירים לשמירת הסודיות |
| משך ההגנה | ככלל, חיי המחבר ועוד 70 שנה | ככלל, 20 שנה מתאריך הגשת הבקשה, בכפוף לתשלום אגרות חידוש | כל עוד המידע ממשיך לעמוד בתנאי ההגדרה |
תוכנה וקוד מקור
לפי ההגדרה שבחוק זכויות יוצרים, תוכנת מחשב היא יצירה ספרותית. המשמעות המעשית היא שהקוד שכתבתם יכול להיות מוגן כיצירה, בלי הליך רישום, כשהוא מקורי ומקובע ועומד ביתר תנאי החוק.
עם זאת, ההגנה הזו מתייחסת לקוד כפי שנכתב. היא לא מעניקה בהכרח שליטה על הפונקציונליות, על השיטה או על האלגוריתם שהתוכנה מממשת. מתחרה יכול לכתוב קוד אחר שמגיע לתוצאה דומה, ואז זו כבר שאלה אחרת. אם החידוש נמצא בפתרון הטכני, כדאי לקרוא גם על האפשרות של פטנט על תוכנה ואפליקציה, שרשות הפטנטים בוחנת לפי כללים אחרים לגמרי.
בנוסף, מיזמים רבים משלבים קוד של צדדים שלישיים, כולל ספריות קוד פתוח. לכל רכיב כזה יש תנאי שימוש משלו, ולכן כדאי לנהל רשימה מסודרת של הרכיבים ושל הרישיונות שלהם.
כמה זמן נמשכת ההגנה
לפי סעיף 38 של חוק זכויות יוצרים, זכות יוצרים קיימת במשך חיי המחבר ועוד 70 שנה לאחר מותו. זה הכלל הכללי, וההגנה נמדדת לפי חייו של המחבר, ולא לפי מועד הפרסום.
החוק כולל גם הוראות מיוחדות לסוגים מסוימים, למשל יצירות משותפות, יצירות אנונימיות, הקלטות קול ויצירות של המדינה. אם היצירה שלכם שייכת לאחת הקטגוריות האלה, כדאי לבדוק את ההוראה הספציפית ולא להסתמך על הכלל הכללי.
מחבר ובעלים הם לא תמיד אותו אדם
המחבר הוא מי שיצר את היצירה, ולפיו נמדד משך ההגנה. השאלה מי הבעלים של הזכות, ומי רשאי להעניק רישיון או למכור אותה, היא שאלה אחרת. היא חשובה במיוחד כשהיצירה נוצרה על ידי עובד, פרילנסר או ספק חיצוני.
התשובה במקרים כאלה תלויה בהוראות נוספות בחוק ובהסכמים בין הצדדים, ומאמר זה אינו מפרט אותן. לכן ההמלצה המעשית פשוטה: כשמזמינים עיצוב, קוד או תוכן, כדאי לקבוע בכתב, מראש, למי יהיו הזכויות ומה מותר לכל צד לעשות ביצירה.
בלי רישום: איך מוכיחים יצירה ומועד
החוק אינו קובע שלב רישום כתנאי לקיום זכות יוצרים. כלומר, אין מרשם שבו "רושמים" יצירה כדי שתהיה מוגנת. עם זאת, במחלוקת עשויה לעלות השאלה מי יצר ראשון ומתי. לכן כדאי לשמור ראיות כבר בזמן העבודה.
- היסטוריית גרסאות במערכת ניהול קוד, עם תאריכים ושמות כותבים.
- טיוטות, סקיצות וקבצי מקור עם תאריכי יצירה ושינוי.
- הודעות דוא"ל או מסמכים ששלחתם לצד שלישי בזמן אמת.
- פרסום ראשון מתועד, כמו קישור, צילום מסך או עותק מודפס עם תאריך.
- הפקדה של עותק אצל גורם נאמן, כמו עורך דין.
הראיות האלה אינן יוצרות את הזכות, אלא עוזרות להראות מה נוצר, על ידי מי ומתי. בית המשפט בוחן את המשקל שלהן בכל מקרה לגופו. בעמוד אחר הרחבנו על דרכים מעשיות לתעד ולקבע יצירה. לליווי בהסכמים ובהגנה על יצירות, ראו את שירות עורך דין זכויות יוצרים.
שאלות נפוצות
האם צריך לרשום זכויות יוצרים כדי שיהיו מוגנות?
לא. חוק זכויות יוצרים אינו קובע רישום כתנאי להגנה. מה שכן מומלץ הוא לשמור תיעוד שמראה מתי ועל ידי מי היצירה נוצרה.
האם רעיון לאפליקציה מוגן בזכויות יוצרים?
רעיון שלא קובע אינו יצירה מקובעת. הקוד, העיצוב והמסמכים שתכתבו יכולים להיות מוגנים, ואילו הרעיון עצמו דורש בחינה של כלים אחרים, כמו פטנט או שמירה על סודיות.
האם קוד שכתבתי מוגן כמו ספר?
כן, לפי ההגדרה בחוק, תוכנות מחשב הן יצירות ספרותיות. ההגנה חלה על הקוד כפי שנכתב, ולא בהכרח על הפונקציונליות שלו.
כמה זמן מוגנים שיר או ספר?
לפי הכלל הכללי בחוק, כל חיי המחבר ועוד 70 שנה אחרי מותו. לסוגים מסוימים של יצירות יש הוראות מיוחדות.
הסעיפים המוזכרים כאן מבוססים על התרגום האנגלי של החוק באתר WIPO Lex, שהוא תרגום לא רשמי. הנוסח העברי הוא המחייב. המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ שמתייחס למקרה הספציפי שלכם.
אם אתם מפתחים תוכנה, תוכן או עיצוב ורוצים להבין מה מוגן כבר עכשיו, למי שייכות הזכויות ואיך לתעד את היצירה, שיחת היכרות יכולה לעזור למפות את הנכסים ואת המסמכים החסרים. אפשר לפנות בטלפון 03-9711013.