הסכם מייסדים הוא חוזה בין מי שמקימים יחד מיזם, שקובע מראש מי מחזיק בכמה, למי שייך הקניין הרוחני, איך מתקבלות החלטות ומה קורה כשאחד המייסדים עוזב. הזמן הנוח לחתום עליו הוא בתחילת הדרך, כשהיחסים טובים והנכסים עדיין קטנים. בשלב מאוחר יותר, כל סעיף הופך למשא ומתן על ערך שהמייסדים כבר יצרו.
מה הסכם מייסדים צריך להסדיר
אין נוסח אחד שמתאים לכל מיזם. עם זאת, רוב ההסכמים עוסקים באותן שאלות יסוד, וההבדל הוא בתשובות שכל צוות בוחר.
- חלוקת אחזקות: כמה מניות יקבל כל מייסד, ועל מה מבוססת החלוקה: רעיון, כסף, זמן או מומחיות.
- קניין רוחני: מה כל מייסד מביא איתו, מה המייסדים מפתחים במיזם, ואיך הכול עובר לחברה.
- תפקידים ומחויבות: מי אחראי על מה, ומי עובד במיזם במשרה מלאה.
- הבשלה ועזיבה: מה קורה למניות של מייסד שמפסיק לפעול במיזם.
- קבלת החלטות: אילו החלטות דורשות הסכמה של כולם, ומה עושים כשאין הסכמה.
- סודיות ואי תחרות: מה מותר למייסד לעשות במקביל למיזם ואחרי שעזב.
בפועל, הסעיפים תלויים זה בזה. למשל, חלוקה שווה של מניות בלי מנגנון הבשלה יוצרת בעיה אמיתית אם אחד השותפים עוזב אחרי כמה חודשים ונשאר עם חלק מלא.
קניין רוחני שפותח לפני ההתאגדות ואחריה
במיזם טכנולוגי צעיר, הנכס המרכזי הוא בדרך כלל הקניין הרוחני: קוד, תכנון, נתונים, ידע, המצאה שעדיין לא הוגשה עליה בקשת פטנט, ולעיתים גם שם מסחרי. לכן זה גם הנושא שמשקיעים ורוכשים נוטים לבדוק ראשון.
מה שנוצר לפני שהחברה קיימת
עבודה שנעשתה לפני ההתאגדות לא נעשתה בתוך החברה, פשוט כי החברה עוד לא הייתה קיימת. לכן כדאי לרשום במפורש מה כל מייסד מביא איתו: אב טיפוס, קוד, שרטוטים, מחקר או רשימות. רשימה מדויקת מצמצמת מחלוקות עתידיות על השאלה מה שייך למי.
בנוסף, כדאי לבדוק מאיפה הנכס הגיע. אם מייסד פיתח חלק מהרעיון בזמן שעבד אצל מעסיק אחר או במסגרת מוסד אקדמי, ייתכן שגם לגורם אחר יש טענה לזכויות. את זה עדיף לברר לפני ההעברה לחברה, ולא בזמן בדיקת נאותות של משקיע.
מה שנוצר אחרי ההתאגדות
אחרי ההתאגדות, ההסכם צריך לקבוע שפיתוחים של המייסדים במסגרת המיזם שייכים לחברה. הניסוח הוא החלק הרגיש. האם מדובר רק בפיתוחים בתחום הפעילות של החברה, או בכל פיתוח? מה לגבי פרויקט צדדי? הגדרה רחבה מדי עלולה להרתיע מייסד, והגדרה צרה מדי משאירה פרצה.
העברת הזכויות לחברה
ההסכם קובע את העיקרון, אבל את ההעברה עצמה (assignment) נוהגים לעגן במסמך המחאה נפרד וברור, שמפרט מה בדיוק החברה מקבלת. מסמך כזה מבהיר גם את ההבחנה בין הממציא, האדם שהגה את ההמצאה, לבין הבעלים של הזכויות בה, שיכול להיות החברה. כדאי לכלול גם התחייבות של המייסד לחתום בעתיד על מסמכים נוספים שיידרשו, למשל בהגשת בקשות פטנט במדינות שונות.
מייסד שהוא גם עובד: המצאות שירות
בחברות רבות המייסדים מועסקים בחברה ומקבלים משכורת. במצב כזה הם גם עובדים שלה. כאן נכנס לתמונה חוק הפטנטים הישראלי. לפי סעיף 132 לחוק, המצאה שעובד הגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו, שנקראת בחוק "אמצאת שירות", הופכת לקניין המעביד (המעסיק), אלא אם יש ביניהם הסכם אחר. בנוסף, המעסיק יכול לוותר עליה בתוך שישה חודשים מהודעת העובד.
שאלת התמורה חשובה לא פחות. לפי סעיף 134, כשאין הסכם בין העובד למעסיק לגבי התגמול, הוועדה לפיצויים ולתמלוגים היא שמכריעה. לכן, מייסד שהוא גם עובד צריך מסמכים שמסדירים במפורש שני דברים: למי שייכות ההמצאות, והאם מגיע לו תגמול נוסף עליהן ובאילו תנאים.
כדאי לזכור שהמייסד מחזיק בשני כובעים. כבעל מניות הוא נהנה מעליית ערך החברה, וכעובד הוא כפוף להסדרי ההעסקה. הסדר ברור בכתב מצמצם את הסיכון למחלוקת עם מייסד שעוזב על תגמול בעד המצאה שהפכה לליבת החברה. את הנוסח המלא אפשר לקרוא בתרגום חוק הפטנטים באתר WIPO Lex. זהו תרגום לא רשמי, והנוסח העברי הוא המחייב.
הבשלה, עזיבה וקבלת החלטות
הבשלה (vesting) היא מנגנון חוזי שבו מייסד "מרוויח" את מניותיו לאורך זמן. אם הוא עוזב לפני תום התקופה, ההסכם מקנה בדרך כלל לחברה או ליתר המייסדים זכות לרכוש ממנו את המניות שטרם הבשילו, בתנאים שנקבעו בו. אלה נקודות ההחלטה העיקריות:
- אורך תקופת ההבשלה, והאם יש תקופת סף לפני שמשהו מבשיל.
- המחיר שבו נרכשות בחזרה מניות שלא הבשילו.
- הבחנה בין עזיבה בהסכמה לבין עזיבה בנסיבות של הפרת התחייבויות.
- השאלה אם מכירת החברה מאיצה את ההבשלה.
חשוב להפריד בין המניות לבין הקניין הרוחני. מייסד שעוזב עשוי לשמור על חלק ממניותיו, אבל הזכויות בפיתוחים שהועברו לחברה נשארות בה. לכן ההסכם צריך לקבוע גם שחובות שיתוף הפעולה והסודיות ממשיכות לחול אחרי העזיבה.
לגבי קבלת החלטות, מקובל להגדיר רשימה של החלטות מהותיות שדורשות הסכמה רחבה, כמו גיוס הון, מכירת נכסי קניין רוחני או הכנסת שותף חדש. בצוות של שני מייסדים שווים, כדאי לקבוע מראש מנגנון לשבירת מבוי סתום, למשל גישור או מנגנון רכישה הדדית.
סודיות ואי תחרות כתנאים בהסכם
סעיף סודיות מגדיר איזה מידע הצדדים רואים כחסוי, לכמה זמן חלה החובה ומה החריגים. יש לכך גם משמעות מעבר לחוזה. לפי חוק עוולות מסחריות (תרגום באתר WIPO Lex), החוק רואה במידע עסקי סוד מסחרי רק אם בעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו. התחייבות חתומה לסודיות יכולה להיות אחד האמצעים האלה. בנוסף, החוק מונה בין דרכי הגזל של סוד מסחרי גם שימוש בו ללא הסכמת בעליו, בניגוד לחובה חוזית.
תניית אי תחרות היא החלטה עסקית שדורשת ניסוח זהיר. מגדירים את תחום הפעילות האסור, את משך ההגבלה, את האזור הגאוגרפי ולעיתים גם תמורה. השאלה אם בית המשפט יאכוף תניה כזו, ובאיזו מידה, היא שאלה משפטית נפרדת שתלויה בנסיבות. לכן עדיף לנסח אותה סביב מה שבאמת צריך להגן עליו, ולא כאיסור גורף.
הסכם מייסדים או הסכם שותפים: מה ההבדל
בשיחה יומיומית משתמשים במונחים האלה כמעט לסירוגין. בפועל, יש הבדל בשלב, בצדדים ובדגשים. "הסכם שותפים" משמש לעיתים קרובות לעסק משותף שאינו מבוסס על חברת הזנק, ולעיתים גם להסכם בין בעלי מניות בחברה קיימת.
| נושא | הסכם מייסדים | הסכם שותפים או הסכם בעלי מניות |
|---|---|---|
| מתי נחתם | בשלב מוקדם, לעיתים לפני ההתאגדות | כשיש עסק פעיל או חברה עם בעלי מניות |
| מי הצדדים | המייסדים בלבד | השותפים, ולעיתים גם משקיעים |
| דגש עיקרי | תרומה של כל מייסד, קניין רוחני, הבשלה ותפקידים | ניהול שוטף, חלוקת רווחים, העברת מניות ויציאה |
| מה קורה בהמשך | לרוב מוחלף או משולב במסמכים בכניסת משקיע | נשאר המסמך המרכזי לאורך חיי העסק |
השם של המסמך פחות חשוב מהתוכן שלו. מה שקובע הוא שהנושאים הרלוונטיים לשלב שלכם מוסדרים בו בבירור. אם אתם רוצים להבין איך הסכמים כאלה משתלבים במסמכים נוספים, ראו את העמוד על הסכמי קניין רוחני וחוזים מסחריים.
שאלות נפוצות
האם צריך הסכם מייסדים אם עוד לא הקמנו חברה?
דווקא בשלב הזה הוא שימושי במיוחד. אפשר לקבוע בו את העקרונות, כולל התחייבות להעביר את הקניין הרוחני לחברה מיד עם הקמתה.
מה קורה לקוד שכתבתי לפני שהצטרפתי למיזם?
זה תלוי במה שהצדדים הסכימו ובנסיבות שבהן המייסד כתב את הקוד. לכן כדאי לרשום אותו בהסכם ולהחליט במפורש אם להעביר אותו לחברה, לתת לה רישיון או להשאיר אותו אצלכם.
אני מייסד ומקבל משכורת. האם הכללים על המצאות שירות חלים עליי?
אם אתם מועסקים בחברה כעובדים, הכללים האלה רלוונטיים לכם. לפי סעיף 132 לחוק הפטנטים, המצאה של עובד שנוצרה עקב שירותו ובתקופת שירותו שייכת למעסיק, אלא אם הוסכם אחרת. לכן כדאי להסדיר בכתב גם את הבעלות וגם את שאלת התגמול.
מה עושים אם מייסד עזב בלי לחתום על העברת זכויות?
הצעד הראשון הוא למפות מה הוא פיתח ומה כבר שייך לחברה. לאחר מכן בדרך כלל מנסים להסדיר העברה בהסכמה. המצב המדויק תלוי במסמכים שהצדדים כן חתמו עליהם ובנסיבות.
אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי. זהו מידע כללי, והוא אינו מחליף בדיקה של המקרה הספציפי שלכם.
אם אתם בשלב ההקמה או לקראת שיחות עם משקיע, שיחת היכרות יכולה לעזור למפות אילו נכסי קניין רוחני כבר נוצרו, אצל מי הם רשומים, ומה צריך להעביר לחברה לפני שהעסקה מתקדמת. אפשר לפנות בטלפון 03-9711013, ואין צורך לשלוח פרטים טכניים מראש.